‫שיחון‬

he ‫לשאול שאלות 1‬   »   te ప్రశ్నలు అడగటం 1

‫62 [שישים ושתיים]‬

‫לשאול שאלות 1‬

‫לשאול שאלות 1‬

62 [అరవై రెండు]

62 [Aravai reṇḍu]

ప్రశ్నలు అడగటం 1

Praśnalu aḍagaṭaṁ 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית טלוגו נגן יותר
‫ללמוד‬ నేర్చుకోవడం Nērcukōvaḍaṁ 1
Nē-cu-ōv-ḍ-ṁ Nērcukōvaḍaṁ
‫התלמידים לומדים הרבה?‬ విధ్యార్థులు ఎక్కువగా నేర్చుకుంటారా? Vidhyārthulu ekkuvagā nērcukuṇṭārā? 1
V--hyā-th-l---kk-v--ā---rc----ṭ-rā? Vidhyārthulu ekkuvagā nērcukuṇṭārā?
‫לא, הם לומדים מעט.‬ లేదు, వాళ్ళు కొద్దిగానే నేర్చుకుంటారు Lēdu, vāḷḷu koddigānē nērcukuṇṭāru 1
Lēd---vāḷḷ- -od-igānē -ē---k-ṇ-āru Lēdu, vāḷḷu koddigānē nērcukuṇṭāru
‫לשאול‬ అడగటం Aḍagaṭaṁ 1
Aḍa--ṭ-ṁ Aḍagaṭaṁ
‫את / ה שואל / ת את המורה שאלות לעיתים קרובות?‬ మీరు తరచూ మీ అధ్యాపకుడిని / అధ్యాపకురాలిని ప్రశ్నలు అడగుతుంటారా? Mīru taracū mī adhyāpakuḍini/ adhyāpakurālini praśnalu aḍagutuṇṭārā? 1
Mī-u---racū--ī a-h--p-k----i/-a-h-ā-ak-rālini-------lu a--g---ṇṭ---? Mīru taracū mī adhyāpakuḍini/ adhyāpakurālini praśnalu aḍagutuṇṭārā?
‫לא, אני לא שואל / ת אותו לעיתים קרובות.‬ లేదు, తరచు నేను ఆయన్ని ప్రశ్నలు అడగను Lēdu, taracu nēnu āyanni praśnalu aḍaganu 1
L--u, ----cu-nēnu -ya--- --a----- aḍ---nu Lēdu, taracu nēnu āyanni praśnalu aḍaganu
‫לענות‬ సమాధానం ఇవ్వడం Samādhānaṁ ivvaḍaṁ 1
Sam---ānaṁ ivvaḍaṁ Samādhānaṁ ivvaḍaṁ
‫תענה / י בבקשה.‬ దయచేసి సమాధానం ఇవ్వండి Dayacēsi samādhānaṁ ivvaṇḍi 1
Day--ēsi samād----- iv--ṇ-i Dayacēsi samādhānaṁ ivvaṇḍi
‫אני עונה.‬ నేను సమాధానం ఇస్తాను Nēnu samādhānaṁ istānu 1
N-n- -----h-naṁ-i---nu Nēnu samādhānaṁ istānu
‫לעבוד‬ పని చేయడం Pani cēyaḍaṁ 1
P-ni -ēy--aṁ Pani cēyaḍaṁ
‫הוא עובד כעת?‬ ఆయన ఇప్పుడు పని చేస్తున్నారా? Āyana ippuḍu pani cēstunnārā? 1
Āy----i---ḍ- p----cē-tu---r-? Āyana ippuḍu pani cēstunnārā?
‫כן, הוא עובד.‬ అవును ఆయన ఇప్పుడు పని చేస్తున్నారు Avunu āyana ippuḍu pani cēstunnāru 1
Av--u-ā---- --pu-- -a-- c--tun-ā-u Avunu āyana ippuḍu pani cēstunnāru
‫לבוא‬ రావడం Rāvaḍaṁ 1
Rā-aḍaṁ Rāvaḍaṁ
‫את / ה בא / ה?‬ మీరు వస్తున్నారా? Mīru vastunnārā? 1
M--u--a--u-n---? Mīru vastunnārā?
‫כן, אנחנו עוד מעט באים.‬ అవును మేము తొందర్లోనే వస్తున్నాము Avunu mēmu tondarlōnē vastunnāmu 1
A---u-mēmu -on--rl-n--v-s--n---u Avunu mēmu tondarlōnē vastunnāmu
‫לגור‬ ఉండటం Uṇḍaṭaṁ 1
Uṇḍ--aṁ Uṇḍaṭaṁ
‫את / ה גר / ה בברלין?‬ మీరు బర్లీన్ లో ఉంటారా? Mīru barlīn lō uṇṭārā? 1
Mīru -a---n -- u--ā-ā? Mīru barlīn lō uṇṭārā?
‫כן, אני גר / ה בברלין.‬ అవును, నేను బర్లీన్ లో ఉంటాను Avunu, nēnu barlīn lō uṇṭānu 1
Avunu- n-nu--arl-- l----ṭ--u Avunu, nēnu barlīn lō uṇṭānu

‫מי שרוצה לדבר צריך לכתוב!‬

‫לא תמיד קל ללמוד שפות זרות.‬ ‫לעתים קרובות, החלק הקשה ביותר לתלמידי שפה בהתחלה הוא הדיבור.‬ ‫הרבה מהם לא מעיזים להגיד משפטים בשפה החדשה.‬ ‫הם מפחדים יותר מדי מלעשות טעויות.‬ ‫הכתיבה יכולה להוות פתרון בשביל תלמידים כאלה.‬ ‫כי מי שרוצה לדבר בצורה טובה, צריך גם לכתוב כמה שאפשר!‬ ‫הכתיבה עוזרת לנו להתרגל לשפה החדשה.‬ ‫יש לזה הרבה סיבות.‬ ‫הכתיבה שונה מהדיבור.‬ ‫זה תהליך מסובך יותר.‬ ‫כשאנחנו כותבים אז אנחנו חושבים לזמן ארוך יותר, בכדי להחליט באלו מילים נשתמש.‬ ‫וכך מתעסק מוחנו בצורה אינטנסיבית יותר עם השפה החדשה.‬ ‫אנחנו גם רגועים בהרבה כשאנחנו כותבים.‬ ‫אין שם אף אחד שמחכה לתשובה.‬ ‫כך אנחנו מאבדים לאט לאט את הפחד מהשפה הזרה.‬ ‫הכתיבה גם מעודדת יצירתיות.‬ ‫אנחנו מרגישים חופשיים יותר ומשחקים יותר עם השפה החדשה.‬ ‫בכתיבה יש לנו יותר זמן מכשאנחנו מדברים.‬ ‫וזה עוזר לזיכרון שלנו!‬ ‫אך היתרון הגדול ביותר לכתיבה היא צורתה המרוחקת.‬ ‫זאת אומרת שאנחנו יכולים להסתכל על מה שכתבנו.‬ ‫אנחנו רואים הכל ברור מול העיניים.‬ ‫ואנחנו יכולים לתקן את השגיאות שלנו ותוך כדי זה גם ללמוד.‬ ‫לא חשוב מה כותבים בשפה חדשה.‬ ‫הדבר החשוב היחיד הוא שצריך לנסח משפטים כל הזמן.‬ ‫מי שרוצה להתאמן יכול למצוא חבר לעט ממדינה זרה.‬ ‫ואחר כך לפגוש אותו פנים אל פנים מתישהו.‬ ‫הוא יראה: עכשיו נהיה קל לדבר!‬